בעולם מבשלים בירה כבר אלפי שנים. התהליך עצמו התפתח עם השנים מבחינת הציוד, איכות חומרי הגלם ודיוק המתכונים. בירה איכותית עושים מ-4 מרכיבים בלבד: מים, לתת, כשות ושמרים. מכל אחד מהמרכיבים יש מגוון רחב של סוגים ומה שקובע את סגנון הבירה, טעמה וריחה הוא הסוג של כל אחד מהמרכיבים, המינון שלהם, ותהליך הייצור השונה.
מים הם הבסיס, ישנם הרבה סוגים של מים שנבדלים ביניהם על פי סוגי המינרלים וריכוזם. לאורך השנים התפתחו סוגי בירה שונים, במקומות שונים בעולם, על פי סוג המים המקומי. כך לדוגמא הפילזנר נולד והתפתח בצ’כיה על בסיס מים מאוד רכים וכמעט נטולי מינרלים. לעומתו, ה- pale ale האנגלי התפתח באזור בורטון באנגליה שם המים עתירי מינרלים ועשירים בגופרית. סוג המינרלים וריכוזם במים ישפיעו על הטעם הסופי של הבירה.
הלתת לבירה הוא כמו הענב ליין. הלתת הוא מקור הסוכר שתוסס והופך לאלכוהול. לתת הוא למעשה גרעיני דגן שונים (בעיקר שעורה וחיטה) שעברו הנבטה חלקית (גרעינים שהורטבו, נבטו ויובשו באמצע תהליך הנביטה). ההנבטה החלקית מייצרת אנזימים שיפרקו את העמילן לסוכרים פשוטים כך שהוא מוכן להתססה. רוב הלתת בעולם עשוי מגרעיני שעורה, אך ישנם מתכונים שמשתמשים גם בדגנים אחרים כגון, חיטה שיבולת שועל ועוד. סוג הלתת ורמת הקלייה ישפיעו על צבע הבירה, על טעמה ועל הארומה שלה.
הכשות הוא צמח מטפס שצומח באזורים הקרירים של אירופה וצפון אמריקה. לכשות פרחים דמויי אצטרובלים קטנים, ובהם עושים שימוש. הכשות מעניק לבירה מרירות שנותנת איזון למתיקות מהלתת, יכולת שימור טבעית, וטעמים וארומות ייחודיים. דרך אגב – הכשות הוא צמח ממשפחת הקנאביים, המשפחה של המריחואנה, אך אין לו את התכונות שבגללן זוכה המריחואנה לפופולריות. שלב הוספת הכשות וכמותו, ישפיעו על המרירות, הטעם, והארומה של הבירה.
השמרים הם מיקרואורגניזם חד תאי, שקיומם התגלה רק לפני 150 שנה ע”י לואי פסטר. השמרים אוכלים את הסוכר והופכים אותו לאלכוהול, פחמן דו חמצני ושורה של טעמים וארומות. ישנם הרבה סוגי שמרים, ולבירה משתמשים בשמרי בירה. שתי משפחות השמרים החשובות בבירה הן משפחת האייל שתוססים בטמפרטורה חמימה יותר, תסיסה עילית. ומשפחת הלאגר שתוססים בטמפרטורות נמוכות יותר, תסיסה תחתית. סוגי שמרים שונים ייצרו סוגי בירה שונים לחלוטין מאותם חומרי הגלם.
